גימטריה - כוונת מכוון או צירוף מקרים?

נדמה כאילו ההתאמה בין אות לבין ערכה המספרי בגימטריה היא תוצאה של מיקומה בטור האלפבית

אל"ף = 1
בי"ת = 2
... יו"ד = 10
... קו"ף = 100

אבל יש כמה אותיות שיוצאות מן הכלל הזה:

אל"ף בגימטריה 111

א=1

ל=30

פ=80

סה"כ 111
ובארמית אלפא = 1111 כי אל"ף סופית ערכה 1000.

ו"ו בגימטריה שש ועוד שש.

דרך אגב, גם ו"ו וגם שש הן פלינדרומים - מילים שנקראות באותו אופן מימין לשמאל ומשמאל לימין.

יו"ד בגימטריה עשרים (עשר ועוד עשר).

מ"ם בגימטריה ארבעים ועוד ארבעים.

נו"ן בגימטריה חמישים ועוד חמישים (אם לא ממירים את הו"ו למספר אלא מתייחסים אליה כו"ו החיבור).

האם ההתאמה בין שם האות לבין ערכה בגימטריה היא התאמה מקרית או שמא טבועה בה כוונת מכוון?

ואם תאמר כוונת מכוון - מדוע אין התאמה שכזאת באותיות האחרות?

בשלוש האותיות האחרונות נדמה שיש התאמה בין מספר קוויהן לבין הערך המספרי שלהן:

 האות רי"ש מורכבת משני קווים שכל אחד מהם מסמן 100.

האות שי"ן מורכבת משלושה קווים שכל אחד מהם מסמן 100.

האות תי"ו מורכבת מארבעה קווים שכל אחד מהם מסמן 100.

אבל ההתאמה הזאת מתאימה רק לאותיות האלה.
***

במאה החמישית לפני הספירה עברו היוונים לשיטת מספרים דומה לשיטה העברית, שנקבעו בה אותיות  מיוחדות לעשרות ולמאות. האות העשירית שלהם, איוטה, שמקבילה ליו"ד, מייצגת עשר, כמו אצלנו. אלא שביוונית אין ליו"ד מובן, היא מילה שאולה מפיניקית, ואילו בעברית, שקרובה לפיניקית, ניתן להבין שמשמעותה יד. וביד יש כידוע עשר אצבעות, שמהספירה באמצעותן החלה אולי להתפתח השיטה העשרונית.

האותיות העבריות מקורן באלפבית הפיניקי ומשמעותן שם:

אל"ף - שור

בי"ת - בית

גימ"ל - גמל

דל"ת- דלת של בית

ה"א - חלון

ו"ו- וו

זי"ן- נשק

חי"ת- קיר או חצר

טי"ת - גלגל (לא פלא שהוספת 9 למספר כלשהו נקראת "גלגול", אבל מעניין אם הייתה לפיניקים תורת מספרים שכללה את פעולת הגלגול הזאת).

יו"ד- יד

כ"ף= כף יד

למ"ד- מלמד הבקר

מ"ם- מים

נו"ן- נחש ומאוחר יותר לוויתן

סמ"ך - דג

עי"ן- עין

צד"י- ציִיד

קוף- קוף של מחט

רי"ש- ראש

שי"ן- שן

ת"ו - תו (סימן)

המילה גימטרייה מקורה ביוונית ומשמעותה גימ"ל (גמה) היא שלוש (טריה) אחרים אומרים שמקורה בגיאומטריה.  

תרגום יונתן לפסוק "וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם..." (שמואל ב כד ט) ויהב יואב חשבן מנין עמא. הרב שמעון בולג בספרו ברכות בחשבון, ירושלים, תשע”ז, עמוד פט, מפנה בהערה לפסוק לעיל לספר הכלבו סימן קכ"ב שלפיו "פירוש גימטריא חשבון, שכן תרגומו המתרגמו את מפקד העם ית גמטור".