משמעות המלה העברית מספר איננה ברורה.
היא דומה למלה הערבית לאפס, "סיפר", שמשמעותה ריק. קדמה
ל"סיפר" המילה ההינדית "סוניה" שמשמעותה ריק. מספר היא מילה מקראית ולפיכך היא קודמת למלים הנ"ל, שבהודית ובערבית, וגם למלה ספרה שנגזרה
ממנה. יתכן שצריך ללכת ב"הנדסה לאחור", להסיק מן המאוחר על המוקדם, לומר
שמשמעות השורש "ספר" היא ריק. מה גם שהאות סמך שבראש המילה ספר נראית
כמו אפס, וספר בתקופת התנ"ך היה נתון במגילה ונראה כמו עיגול, כמו אפס. נדמה
ש"מספר" השפיעה על או הושפעה מן הספֵרה היוונית שמשמעותה כדור, כמו
שהמילה אטמוספרה משמעותה כדור אדים. ככל הנראה "ספרה" השפיעה על המילה
הצרפתית לספרה - chiffre.
לעומתה המילה האנגלית לספרה, digit, מקורה במילה הלטינית לאצבע: digitalis. זו דוגמה מצוינת לבהירות של מילה, כי אחת הספירות הפרימיטיביות היא ספירה על פי אצבעות הידיים, שמספרן, עשר, הוא אולי מקור השיטה העשרונית.
לדברי
אלכס בלוס בספרו על אוקלידס
Here's Looking at Euclid By
Alex Bellos p.24
המילה
יד בסנסקריט דומה מאד למילה הפרסית ליד, PENCHA.
הערה
שלי: ומילה זו דומה מאד למילה היוונית לחמשPENTA -
למרות שלא ברור מקור המלה ספרה ברור שיש
קשר בינה לבין פעולת הספירה, שהיא שימוש בספרות, או במספרים.
כמו כן בגימטריה המילה יד ערכה 14 וסכום הספרות של ארבע עשרה הוא חמש
מילה נרדפת לספירה- מניה. מנין מניה לא ברור אבל ממנה באו לנו מנין המתפללים, המונית (טקסי) והמניה של הבורסה לניירות ערך.
המלבי"ם [בפירושו לבראשית טו ה] מסביר כי "ההבדל בין "ספר ומנייה שספר הוא אם סופר לדעת מספרם, וזה
רק בדבר שדרך לספור אותם, אבל על עפר הארץ לא יצדק לשון מספר, שמי יספור את האבק
והעפר, רק יצדק לשון מנה, שהמנוי הוא לדעת אם חסר ממה שהיה כמ"ש עוד תעבורנה
הצאן ע"י מונה, שכבר יודע מספר צאני רק מונה אם לא חסר ממספרם, והעפר אם יוקח
מעט עפר לא יורגש חסרונו".
השורש ס.פ.ר משותף למילים "ספרים" ו"מספרים", אבל
ספרים מורכבים מאותיות ולא ממספרים. ארנסט קליין טוען במילון האטימולוגי שלו
שהמילה "ספר" מקורה בכלל במילה אכדית שמשמעותה "מכתב" ובמילה
דומה לה שמשמעותה "שלח", אבל לדעתי מי שהמציא את המילה "ספר"
ניבא שיום יבוא וכל האותיות של כל הספרים תהיינה מספרים (בינאריים). זה היופי של
"ההנדסה לאחור"... שאחרי שיודעים מה שקרה אפשר לייחס לממציא חוש נבואי.
יופי של בלוג.
השבמחקארן