מפליא אותי שמערבבים מספרים עם גאומטריה, כמו שעשו חסידי פיתגורס, או עם דת כמו שעשו המקובלים, או עם פסיכולוגיה
כמו שעושים בנומרולוגיה, אבל מדוע נלין עליהם אם הערבוב עם מיניות בנוי בתוך תורת
המספרים עצמה באבחנה בין זוגיים לאי זוגיים?
בדרך כלל אנחנו רגילים לייחס למילה זוג
שבביטוי "טור המספרים הזוגיים" משמעות של זכר ונקבה, אבל האמת היא
שמקורו בחיבור כל מספר שעל טור המספרים הטבעיים עם עצמו
וכך:
1+1=2
2+2=4
3+3=6
4+4=8
5+5=10
6+6=12
7+7=14
8+8=16
9+9=18
וכן הלאה עד שמתעייפים.
כלומר, "טור המספרים הזוגיים"
נברא לסירוגין מזוגות חד מיניים, זכרים בלבד, או נשים בלבד, ולעולם לא מזכר ונקבה
ביחד.
לעומת זאת בסיפור המקראי על יצירת האדם
מומחש רעיון בריאת האחד מאפס (במקביל לבריאת העולם) בשיטת יש מאין: חווה נבראה
מצלעו של הריבוע שנוצר באמצעות הכפלת אדם הראשון את עצמו בעצמו. וכל בני האדם
נולדו מזוג הטרוסקסואלי ראשון זה כמו שכל המספרים נולדים מן האחד.
אפלטון בדיאלוג "המשתה" מספר
שאדם הראשון היה אנדרוגינוס בעל ארבעה זוגות גפיים וזאוס הפריד אותם לשנים,ומאז
הזכר והנקבה מחפשים את השלמתם זה בזה. גרסה דומה לזו מופיעה במקורותינו:
"בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון - אנדרוגינוס בראו ... אמר ר' שמואל בר
נחמן: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון דיו פרצופים בראו, ונסרו ועשאו גבים -
גב לכאן וגב לכאן".(בראשית רבה פרשה ח , סימן א).
ההבחנה המטפורית בין זוגיים לאי זוגיים
מקורה ככל הנראה אצל חסידי פיתגורס, שייחסו יכולת הולדה למספרים שנים (הנקבי
הראשון) ושלוש (האי זוגי, או הזכרי הראשון). המספר שש נולד מהכפלה (עיבור) של שנים
בשלוש, ולכן השש קיבל משמעות של סמל לנישואין,
כמו גם המספר חמש שהוא חיבור של שנים ושלוש.
עניין זה מתואר בהרחבה אצל פילון
האלכסנדרוני, בספר
בריאת העולם, סעיף 99 בתרגום יצחק מן, ירושלים, תרצ"א:
"הנה כל-כך גדולה היא הקדושה
הטבועה במספר שבע, שיש לו עמדה מיוחדת ביחס לכל המספרים שבעשר. משום שביניהם יש
שמולידים ואינם נולדים ויש שנולדים ואינם מולידים, ויש ששתי התכונות להם: גם מולידים
וגם נולדים. ברם המספר שבע לבדו איננו נראה בשום קבוצה משלוש אלה. ואת המשפט הזה
עלי לחזק בהוכחה: היחידה, אמנם מולידה כל המספרים בזה אחר זה, ואינה נולדת מן שום
מספר כל-עיקר. ברם המספר שמונה נולד מארבע פעם שתים ואינו מוליד שום מספר מאלה
שבתוך העשר. אולם המספר ארבע שוב שייך לשורה של שניהם: גם של האבות וגם של
התולדות. כי הוא מוליד אמנם את המספר שמנה בהתהוותו פעמים אבל נולד משתים פעם
שתים. ויחיד הוא המספר שבע כפי שאמרתי
שבטבעו לא להוליד ולא להולד".
ראו:
ראו:
זכר ונקבה
מנחם נאדל
Beit Mikra: Journal for the Study of the Bible and
Its World /
בית מקרא: כתב-עת לחקר
המקרא ועולמו
כרך כג, חוברת א (עב) (תשרי-כסלו
תשל"ח),
pp. 80-85
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה