שמות עשרת המספרים הראשונים אצל הפיתגוראים

אחד:

מרכבה - הכינוי 'מרכבה' מעניין במיוחד על רקע חשיבות מושג המרכבה בקבלה, והוא מעורר שאלות בדבר היזון הדדי בין תורת המספרים היוונית והעברית בחצי האלף הראשון לפני הספירה. עניין זה מתווסף להופעה בשתי התרבויות של התגלית שמוסיקה מבוססת על מספרים. פיתגורס גילה כי הסולם המוזיקלי הנו מספר, ובתנ"ך נרמזת אותה תובנה בשמות של כלי הנגינה: שלישים, שמינית ונבל עשור.

מונאדה - כי האחד נשאר תמיד באותו מצב שהרי אין לו חלק בריבוי.

אפולו - בין היתר בגלל משמעות שמו ביוונית א = איננו; פולו = הרבה. אפולו הוא אל האור, והוא מזוהה עם הטוב.

* הערה: הזיהוי של המספר אחד עם אור ועם טוב מופיע גם בתנ"ך, כי האור נברא ביום הראשון (האחד) ובפסוק הרביעי כתוב  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב. 

זכר ונקבה: בגלל שכאשר מוסיפים אותו למספר זוגי הוא הופך אותו לאי זוגי ולהפך

* הערה: האני הוא אחד (אינדיבידואום, אינדיבידואליסט, משמעותו בלטינית שאינו ניתן לחלוקה), ויכולים לומר אותו גם הזכר וגם הנקבה, וזאת לעומת את/אתה, הוא/היא. 

אלוהים - בגלל שהוא ההתחלה והסוף של כל דבר, אבל לו עצמו אין התחלה ואין סוף

זרע, בורא - בגלל שבלעדיו אף מספר לא יכול להתקיים

פרותאוס - בגלל שהוא יכול לשנות את צורתו כמו האל פרותאוס

פולינומוס - בגלל שיש לו שמות רבים

שניים:

דואד- בגלל שהוא מתחלק

תעוזה - בגלל שהעז להפריד את עצמו מן האחד האלוהי [1]

אמא - בגלל שהוא המספר הזוגי הראשון. לכן הוא גם נקרא על שם של אלילות כמו איזיס

שלוש:

קדושתם של השלוש ושל המשולש שמסמל אותו נובעת מהיות השלוש חיבור ותוצר של האחד והשניים. השלוש מורכב משלושה אחדים שנמצאים בשיווי משקל, בהבדל מן השניים שבו האחדים נמצאים במצב של מאבק.

ארבע:

נקרא צדק בגלל היותו המספר הראשון שהוא מכפלת שווים. משמעות זו של המספר ארבע חלה כמובן  גם על הריבוע ומכאן חשיבותם של המספרים בריבוע לפיתגוראים.

בגלל שחיבור מרכיביו מכיל את כל עשר הספרות הוא נחשב למספר המושלם ביותר, שממנו נובעים כל הדברים. ארבע הוא גם אמצע השבוע, המספר שבין אחד לשבע. פלוטרכוס הסביר שהארבע נקרא העולם כאשר הוא מורכב מארבעת הזוגיים הראשונים ביחד עם ארבעת האי-זוגיים הראשונים

1+3+5+7+2+4+6+8=36

חמש:

סמל לטבע כי כשכופלים חמש בחמש מקבלים חמש, כמו שכשזורעים חיטה מקבלים זרעי חיטה. מספרים אחרים שמוכפלים בעצמם מייצרים מספרים אחרים.

סמל לנישואין כי הוא מורכב מהזוגי הראשון (2) והפרדי הראשון (3)

סמל לשיווי משקל כי הוא מחלק את העשר הקדוש לשני חלקיים שווים.

סמל לניצחון הרוח על החומר כי ארבע מסמל את ארבעת היסודות, והחמש נוצר מן האלמנט החמישי, הרוחני (האתר). יסוד האדמה סמלו הדרקון. במיתולוגיה היוונית גיבורים מצווים לשסף את הדרקון באמצעות החרב של האחד.   

שש:

סמל לשלמות כי הוא שווה לסכום מרכיביו:

3 +2 + 1 = 6

שבע:

אתנה או בתולה - בגלל שהשבע איננו מורכב (נולד) מחיבור או מכפל של זוגי (נקבה) באי זוגי (זכר) אלא קפץ היישר מראשו של האל, האחד.

שמונה:

קדושת השמונה נבעה בין היתר מהיותו הזוגי שמורכב מהזוגיים היחיד מתחת לעשר, כי שמונה מתחלק לשתי רביעיות, שכל אחת מהן מתחלקת לשני זוגות, שכל אחד מהם מתחלק לשני אחדים, מה שמחזיר את השמונה למונאדה.

תשע:

מסמל כישלון, כי חסר לו אחד בשביל להגיע לעשר הקדוש.

מסמל אין סופיות, כי מעבר לו אין דבר מלבד העשר שהוא אינסופי.

מסמל גבול, כי כל הספרות כלולות בו.

עשר:

המספר המושלם שמכיל את כל היחסים שבין המספרים.

*

כתבה זו מתבססת על קטעים מתוך:

The Secret Teachings Of All Ages, by Manly P. Hall, 1928

פרק בשם: "המספרים של פיתגורס - פרפרזה על כתביהם של תיאון מסמירנה, ניקומכוס, פרוקלוס, פורפירי, פלוטרכוס, קלמנט מאלכסנדריה, אריסטו, וברי סמכא קדומים אחרים".

[1] ציטוט מ:

Numbers, by W. Wynn Westcott