כל מספר הוא
מרכז של מספר אחר שגדול ממנו פי שניים פחות אחד. לדוגמה שבע הוא המרכז של שלוש
עשרה
7.2=14
14-1=13
בעץ המספרים
רואים באופן בברור את השבע במרכז כאשר לימינו ששה מספרים, ולשמאלו ששה מספרים,
וביחד אתו יש בשורה השביעית מתחילת העץ, מן האחד, שלושה עשר איברים, או שלושה עשר
מקומות תפוסים, הנה כך:
1234567654321
אם נתבונן
באותו אופן בשלוש נראה שהוא משמש כמרכזו של החמש
3.2=6; 6-1=5
אם נתבונן
באותו אופן בשניים נראה שהוא משמש כמרכזו של השלוש
2.2=4;
4-1=3
והכי מעניין
לראות שהאחד הוא מרכזו של השניים
1.2=2; 2-1=1
זה כאילו
שבספרה הרומית II יש במרכז, בין I ל I משהו בלתי נראה, עוברי, שהוא אחד.
***
***
שְׂפַת אֵלִים חֲרִישִׁית יֵשׁ, לְשׁוֹן
חֲשָׁאִים,
לֹא-קוֹל וְלֹא הֲבָרָה לָהּ אַךְ
גַּוְנֵי גְוָנִים;
וּקְסָמִים לָהּ וּתְמוּנוֹת הוֹד
וּצְבָא חֶזְיוֹנוֹת...
הֲלֹא הִיא לְשׁוֹן הַמַּרְאוֹת
המספרים מדברים אלינו בשפה של תבניות,
שניתן לקרוא לה, בהשאלה מחיים נחמן ביאליק, בשם לשון המראות. מראה שכזה, לדוגמה,
הוא שהאחד נמצא במרכזו (M) של כל מספר אי זוגי, 2X+1.
וכך:
3=111= 1M1
5=11111=11M11
7=
1111111=111M111
ומראה נוסף הוא שהמרכז הזה (M) הוא
השניים שבשלוש, כי הוא השני מימין, והוא גם השני משמאל
או
3=121=4 M=2
ובאי זוגיים הבאים:
5=11311=7 M=3
7=1114111=10 M=4
9=111151111=13 M=5
ובלי משים תרגמנו את טור האי זוגיים
לזרם של ה 147
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה