הפרד ומשול

עולם המספרים כביר מכדי שנוכל לקלוט אותו כפי שהוא. כדי להתאים את גודלו ואת תכונותיו ליכולת הקליטה שלנו אנחנו מיישמים את הכלל הידוע של הפרד ומשול, ומחלקים את המספרים לקבוצות כגון עשרות, מאות, אלפים, חיובי לעומת שלילי, זוגי לעומת אי זוגי, מתחלק במספר אחר או ראשוני, גדול או קטן, שלם או שבר.

מעניין שכמו שהעברית אינה מתיימרת לבעלות על שמות המספרים (אלה מיובאים ברובם מן האכדית), כך גם העברים אינם מתיימרים לטעון שהמציאו את השיטה העשרונית, שהרי המקרא מספר לנו בפירוט איך יובאה השיטה העשרונית ממדיין, לאחר שיתרו, חותן משה, כהן מדיין, הציע למשה לבחור לו "מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שׂנְאֵי בָצַע" - וְלשים "עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"  (שמות יח, כ"א).

ואגב, יתרו הוא שם גאומטרי, כי לפי רש"י (לשמות יח, א) שמו המקורי היה יתר (הצלע הארוכה במשולש ישר זווית) והוסיפו לו אות "לכשנתגייר וקיים המצות".

השיטה העשרונית ניכרת גם בפסוקים הבאים:

כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי ה': הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל

(עמוס, ה, ג)

וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב (ויקרא כו,ח)