המוגבל והבלתי מוגבל

בראש טבלת עשרת הניגודים, שמופיעה בכתבי אריסטו ב"מטפיסיקה" 986 א, ניצב הניגוד שבין המוגבל לבלתי מוגבל, שהוא הניגוד החשוב ביותר, כי עליו מתבססים תשעת הניגודים הבאים. אחריו מופיע הניגוד בין הזוגי לאי זוגי, ומפרשים שונים קשרו את המוגבל לאי זוגי בכלל ולמספר אחד בפרט ואת הבלתי מוגבל, האינסופי, לזוגי בכלל ולמספר שנים בפרט. בניגוד להצגת דברים זו עומדת האקסיומה  הראשונה של אוקלידס שדרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד. משתמע ממנה ששתי הנקודות מגבילות את הקו האינסופי, ומכאן שהמספר שנים הוא מספר מגביל. לעומת זאת  דרך נקודה אחת יכולים לעבור אינסוף קווים ישרים, ומכאן שהמספר אחד לא רק שאינו מגביל אותם- הוא אף מאפשר אותם. ואם במקום אינסוף הקווים הישרים היינו מעמיסים על גמל גבעולי קש ממוספרים - יכולים היינו לזהות באופן מדויק את הקש ששבר את גב הגמל.