שם המספר מעיד על מספר חלקיו השלמים

האחד הוא המספר היחיד שאין לו חלקים שלמים. האחד הוא אחדות, הוא שלמות, הוא מושלם. זו אחת הסיבות לכך שקוראים לו אחד. שהרי אם תשאל כמה אחדים יש באחד התשובה תהיה אחד. האחד הוא בליגה אחרת. כל המספרים שייכים לקבוצה אחת של המתחלקים לחלקים שלמים, ואילו האחד שייך לקבוצה של החלקים שאינם מתחלקים לחלקים שלמים, והוא החבר היחיד באותה קבוצה. ניתן, אמנם, לחלק את האחד לשני חצאים, או לשלשה שלישים, אבל לא ניתן לחלק אותו לחלקים שלמים, לאחדים.

ניתן לומר על האפס שאין לו חלקים, לא שלמים ולא שברים, אבל הוא ריק, אין בו אחדים, ואילו האחד הוא מלא. אם נחלק את האפס לשניים נקבל שני חלקים ריקים ששווים זה לזה, אבל אי אפשר לחלק את האפס לשני חלקים שאינם שווים זה לזה, כי הגדול שביניהם יהיה שווה לקטן - שניהם יהיו ריקים. זו אחת הסיבות לכך שקוראים לאפס בשם אפס, שהרי אם תשאל כמה אחדים יש באפס התשובה תהיה אפס.

לשניים יש שני חלקים שווים, שכל אחד מהם הוא אחד. ניתן לחלק את השניים לשני חלקים לא שווים, כמו אחד וחצי ועוד חצי, או אחד ושליש ועוד שני שליש, אבל בשביל למצוא את החלקים השווים שבו צריך לחלק אותו בשניים, וזו אחת הסיבות לכך שקוראים לו שניים. שהרי אם תשאל כמה אחדים יש בשניים התשובה תהיה שניים. וכך גם לגבי שאר המספרים.